Description

מדוע הגאולה נכשלת – וכיצד אש האל משקמת את הנשמה:

40 הצהרות יומיות לגאולה מקיפה

עַל יְדֵי

השגריר יום שני O. Ogbe ; נחמה לאדי אוגבה ; זכריאס גודסגל

גאולה מעולם לא נועדה להיות דלת מסתובבת – חופשייה היום, כבולה מחר.

היא נועדה להיות ירושתו הקבועה של המאמין: “אם הבן ישחרר אתכם, תהיו באמת בני חורין.” – יוחנן ח’ 36

ספר זה נכתב עבור כל נוצרי שנלחם בקרבות בלתי נראים, כבש לרגע, ואז תהה מדוע המאבק חזר.

זה מיועד למאמין הצום שמתפלל במשך ימים אך מרגיש שרודף באותם ייסורים.

זה בשביל הכומר שמניח ידיים על אחרים אך זקוק בסתר לידי הנחת יד אלוהים עליהם.

וזה מיועד לאלו שמאסו בתשובות שטחיות, רעבים לשינוי שנמשך זמן רב.

לב ליבו של ספר זה

“מדוע הגאולה נכשלת – וכיצד אש האל משקמת את הנשמה” אינו עוד מדריך שיטות; זהו מסע של טרנספורמציה.

באמצעות ארבעים הצהרות יומיות, תבנו מחדש את החומות הפנימיות של חייכם עד שלא יישאר מקום לחושך לחזור.

כל הצהרה מזמינה שלושה דברים:

1. תשובה – לסגור את דלתות החטא שנפתחו.

2. התחדשות – למלא את בית לבך בדבר.

3. שלטונו – ללכת מדי יום בסמכות שכבר נתן לכם ישוע.

זו אינה קריאה פסיבית; זהו תרגיל רוחני שהופך תיאולוגיה לעדות.

כל תפילה נוצרה מתוך כתבי הקודש. כל סיפור מצביע על ניצחון.

וכל הצהרה של יום בונה מחדש חומת אש סביב גורלך.

שלושה סיפורים אמיתיים שהיוו השראה ליצירה הזו

1. המוזיקאי שאיבד את שירו

פעם הוא הוביל את תפילת האל שגרמה לאנשים לבכות. ואז החלו חלומות מוזרים – ידיים חונקות את קולו, צללים לועגים לשבחיו.

הוא רץ מפגישה לפגישה, מחפש גאולה, אך הדממה גברה.

לילה אחד, כשקרא את לוקס ד’, שם אמר ישוע “כתוב”, הוא הבין את האמת: הוא למד לשיר על אלוהים אך לא להיזון מדברו.

הוא החל לומר את כתבי הקודש בקול רם מדי יום – תהילים אחר תהילים. תוך שבועות, החלומות פסקו והמנגינה חזרה.

הגאולה הגיעה, לא ברעש, אלא על ידי מזון.

2. האישה שסגרה את הדלת הלא נכונה אבל השאירה עוד אחת פתוחה

היא השמידה את האלילים שסבתה נתנה לה, אך סיוטים מייסרים נמשכו.

במהלך הייעוץ, רוח הקודש חשפה פתח נסתר – התמכרותה לרומנים ולסרטי פנטזיה אפלים.

היא צמה, שרפה את החומרים הללו והחליפה אותם במוזיקת פולחן ובכתבי הקודש.

באותו לילה היא ישנה בשלווה בפעם הראשונה מזה שנים.

גאולה לא נכשלת משום שאלוהים חלש; היא נכשלת כאשר המאמין משאיר חלון פתוח.

3. הכומר הצעיר שניסה להתפלל בלי אש

הוא הטיף לגאולה אך בסתר נלחם בדיכאון.

בוקר אחד הוא קרא את רומים י”ב: 1-2: “הִתְנַהְנוּ עַל־יְדֵי הַתְחַדְשׁוּבַת־דַּעְתִּי”.

הוא הפסיק לחפש כוח והחל לחפש התחדשות – צם לא כדי שדים יברחו אלא כדי שהדבר ישכון בשפע.

בתוך חודשים קולו השתנה, אמונתו העמיקה, ואלה שבעבר באו לעזרה מצאו כעת ריפוי תחת צילו.

כאשר המזבח בוער שוב, החופש בא אחריו.

למה הספר הזה חשוב

כי מאמינים רבים כיום יודעים כיצד להתפלל, אך מעטים יודעים כיצד להישאר חופשיים.

אנחנו רודפים אחר אירועים אך מזניחים את המפגשים.

אנחנו נלחמים בחושך אבל שוכחים להזין את האור.

ובפער הזה בין ניצחון לתחזוקה, האויב בונה מחדש את קיניו.

ספר זה ממלא את החסר הזה.

זה לא רק מגרש; זה מלמד אותך להעסיק.

זה לא רק חושף מה השתבש; זה מראה איך להישאר צודק.

תלמד לשמור על דעתך כמו על מבצר, להזין את רוחך כמו על נר, ולחיות יום יום כלהבה שלא תכבה.

המילה האחרונה

כל פרק, כל פסוק, כל הצהרה הם אבן מזבח בידיים שלך.

אם תבנה בעקביות, תראה את מה שאליהו ראה – אש ה’ אוכלת את הקורבן ומשתקת את האויב.

חופש אינו רחוק; הוא במרחק הכרזה אחת.

תן לספר הזה להיות הגפרור שבידך.

פתחו את דפיו באמונה, התפללו את דבריו בכנות, וצפו באש האל משקמת את נשמתכם.